קבלן השיפוצים עומד מול הקיר, נוקש עליו פעמיים ואומר לכם שאין כאן בעיה ושאין צורך במהנדס. הוא מנוסה, הוא בונה כך שנים, ואתם רוצים להאמין לו…
שבועיים לאחר מכן, התיק מגיע לוועדה המקומית, ומישהו שם שואל שאלה אחת: איפה החישובים הסטטיים ומי חתם עליהם. בנקודה הזאת מתברר שהשאלה מתי צריך קונסטרוקטור לא נסגרת אצל הקבלן ולא אצלכם בסלון. היא נגזרת מדבר אחד בלבד - מה העבודה עושה לשלד הבניין?
קונסטרוקטור הוא מהנדס אזרחי שמתמחה בשלד המבנה - היסודות, העמודים, הקורות והתקרות שנושאים את כל השאר. בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) התפקיד נקרא "מתכנן שלד הבניין".
ההגדרה בתקנות מדויקת: מתכנן שלד הבניין הוא מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת. חישובים סטטיים הם החישובים ההנדסיים שמתארים כיצד השלד נושא את העומסים שפועלים עליו.
שימו לב מה אין בהגדרה הזאת: לא ותק ולא תואר מרשים. יש בה הרשאה.
לכן השאלה הנכונה כשבוחרים מהנדס קונסטרוקטור היא לא "כמה שנים אתה בתחום", אלא "האם אתה מורשה להגיש חישובים סטטיים ולחתום כאחראי לתכנון השלד".
החתימה של מתכנן השלד היא על הבקשה להיתר ועל נספחיה, והיא כוללת שתי אחריויות ולא אחת:
לכן קונסטרוקטור שעושה את עבודתו ברצינות ירצה לראות את המבנה לפני שהוא חותם. הוא לא חותם על נייר, הוא חותם על מבנה.
כדאי להכיר גם תפקיד שני שמתבלבלים איתו הרבה: האחראי לביצוע שלד הבניין. אותו ממנה הקבלן, ורק לפני שהעבודה מתחילה בשטח. שני אנשים שונים, שני שלבים שונים בפרויקט - הסבר מלא על חלוקת התפקידים תמצאו בעמוד סמכויות קונסטרוקטור בישראל.
את חובת המינוי קובעת תקנה 27 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016: מבקש ההיתר הוא שממנה את בעלי התפקידים, ובהם מתכנן שלד הבניין.
שני דברים חשוב לקחת מהתקנה הזאת.
הראשון - החובה מוטלת על מבקש ההיתר, לא על הקבלן. ההחלטה אם למנות מתכנן שלד אינה של מי שמבצע את העבודה.
השני - יש בתקנה חריג מפורש: בקשה להיתר "שבשל אופייה או מהותה" אינה מצריכה מתכנן שלד. כלומר המבחן אינו גודל הפרויקט או התקציב, אלא אופי העבודה - האם היא נוגעת בשלד. ומי שקובע לאיזו קטגוריה נכנסת העבודה שלכם אינו הקבלן; זו קביעה שנשענת על בדיקה של המבנה.
בכל המצבים האלה נקודת הפתיחה זהה: מה קיים היום, ומה השינוי עושה לשלד. שירותי קונסטרוקטור של ב.ר.נ. הנדסה מכסים את הדרך הזאת, מהבדיקה הראשונה ועד החתימה.
התוצר של קונסטרוקטור אינו "אישור" בן שורה אחת. הוא כולל את החישובים הסטטיים, את התוכניות שנגזרות מהם ואת החתימה על הבקשה להיתר - כאחראי לתכנון השלד וכאחראי לפיקוח העליון על ההקמה.
בחברת ב.ר.נ. הנדסה, חותם על זה קונסטרוקטור מוסמך - מהנדס אזרחי, חבר בפנקס המהנדסים והאדריכלים בישראל. מיכאל לנגר, המהנדס שלנו, הוא בוגר NYU במגמת הנדסה אזרחית, והבדיקות מתבצעות בפריסה ארצית.
לפני שאתם סוגרים עם מהנדס, שאלו שתי שאלות: האם האישור כולל את החישובים הסטטיים, והאם המהנדס מגיע למבנה לפני החתימה. שתי תשובות חיוביות חוסכות הפתעות מול הוועדה.
בכל עבודה שנוגעת בשלד הבניין ושנדרש לה היתר. את חובת המינוי קובעת תקנה 27 לתקנות רישוי בנייה, והיא מוטלת על מבקש ההיתר. המבחן הוא אופי העבודה, לא גודלה.
קונסטרוקטור הוא הכינוי המקובל למהנדס אזרחי שמורשה להגיש חישובים סטטיים ולחתום כמתכנן שלד הבניין. לא כל מהנדס בניין מחזיק בהרשאה הזאת - וההרשאה, לא התואר, היא שקובעת.
לא. חובת המינוי מוטלת על מבקש ההיתר, והחריג בתקנות מנוסח ביחס לאופי הבקשה - לא ביחס לדעתו של מי שמבצע את העבודה. קבלן טוב יזהה שהעבודה נוגעת בשלד, אבל הקביעה אינה בידיו.
עבודה שנוגעת בשלד לא הופכת פשוטה יותר כשמדלגים על שלב הבדיקה. שיחה אחת עם קונסטרוקטור מצמצמת את אי הוודאות - ולרוב גם את העלות של תיקונים בדיעבד.